שנה שלמה חלפה מאז, אך השריפה בכרמל תישאר צרובה בזיכרוננו עוד שנים רבות. ההר הירוק תמיד שהשחיר, המצוקה ששררה במשך שלושה ימים ושלושה לילות, אסון האוטובוס של צוערי השב"ס, וההקלה כשהכל הסתיים. רבים ממערך הכבאות של חיל האוויר לקחו חלק בכיבוי השריפה, ובניהם מפקד תחנת הכיבוי של בסיס הטכני רנ"ג שי אליאס.
צוות הכיבוי מהטכני, בפיקודו של יהודה אמסלם, מפקד התחנה דאז, היה הראשון שהגיע לשריפה מבין רבים מצוותי חיל-האוויר. "ראינו פטריית עשן עולה מהכרמל, ועדיין לא היה ברור לנו מה קורה שם", משחזר אליאס. "בסוף היום הראשון פגשנו פתאום את כל המעצמה של חיל האוויר. התמונה של כל הכבאיות הצבאיות הייתה מאוד יפה".
שי אליאס זוכר בעיקר את התושייה של החיילים שעבדו שעות ארוכות, לפעמים נגד כל הסיכויים, ואת הדאגה לחייהם. אליאס עצמו הגיע למקום בו היה אוטובוס הצוערים שעלה באש, אך דאג לשמור את חייליו הרחק מן האזור. "היה לי קשה לחזור למקום שבו היה האוטובוס, המראות היו קשים מאוד", סיפר אליאס.
חייבים להמשיך הלאה
כבר בבוקר היום הרביעי, כשכבו הלהבות והסכנה חלפה, שבו יחידות הכיבוי של הטכני אל הבסיס, ניקו וסידרו את הציוד וחזרו לכוננות. "היה מאוד חשוב להמשיך בשגרה. חייבים להמשיך הלאה", אמר אליאס. "להשאר ערוכים, בכל זמן ולכל תרחיש".
לזירת האירוע שב שי אליאס כבר באותו שבוע. "היה לי חשוב למדוד את המרחק בין המקום בו עמדנו למקום בו נכלא האוטובוס בלהבות", הוא מספר. אליאס, כמו רבים במדינת ישראל, נהג לבקר בחי בר ולטייל בשבילי ההר הירוק עם משפחתו. "אני מאמין שהוא ישתקם ויחזור לעצמו" אמר אליאס. "ייקח לו קצת זמן, אבל הוא יחזור לעצמו".