יומן ארועים

Bookmark and Share
לילה בלתי מאויש פורסם בתאריך 10.10.2011
תגיות: טיסות לילה , מערך הכטב"ם , כטב"ם , טייסת "המל"טים הראשונה"
אל תתנו לשם "כלי טיס בלתי מאויש" לבלבל אתכם. המטוסים אמנם ממריאים לאוויר כשהם ריקים מאדם, אבל על הקרקע טייסת "המל"טים הראשונה" שוקקת חיים גם בשעות החשכה. הלילה, הצטרפנו לראות אותם שומרים על המתפללים בקבר יוסף
מאי אפרת | צילום: יונתן זלק



17:00- תחקיר יומי
בשעות הדמדומים, כשהשמש מתחילה להתעייף מלעמוד בשמיים, כמה מאנשי טייסת "המל"טים הראשונה" מרשים לעצמם לשחרר פיהוק מאופק. הם יושבים בנוחות בחדר התדריכים, אחרי יום ארוך של פעילות, מחכים לרגע בו יסתיים התחקיר המסכם. סריקה מהירה של המשימות שבוצעו, מעבר על תקלות, הערות, ונתוני מזג אוויר, ונראה כי אפשר להגיד שהיום מאחורינו. אבל יש מי שעבורו זו רק ההתחלה: אחרי כל יום מגיע גם הלילה. לאחר הצגת המשימות לשעות החשיכה, מופיעה השקופית האחרונה- "מחר על הבוקר בר-אור!". כאן ההזדמנות של משמרת הלילה להבריח חיוך מתגרה, הלילה הלבן שלפניהם מזכה אותם בבוקר של שינה עמוקה.

18:30- נחיתה באפלה
כיאה לשעון החורף, השמיים כבר קיבלו גוון שחרחר. סמל מורן, אחד ממפעילי החוץ בטייסת, מזמין אותנו לצפות בנחיתה בחשכה. "רק במסלולים של כטב"ם תקועה עמדה באמצע המסלול", מחייך מורן ומצביע על מבנה הבטון ממנו הוא הולך לנהל בקרוב את הנחיתה.
הוא מוציא מארונית סמוכה מערכות קשר ומכשיר דמוי שלט המכונה "קופסא". "הוא מרכז את שליטת ההטסה הבסיסית. אפשר לשלוט בין השאר על הגלגלים, המנוע והבלמים", הוא מסביר. "ההטסה שאנחנו עושים היא מאוד ספציפית, המראות ונחיתות, אבל אנחנו יודעים להתמודד גם עם מצבי חירום. יכול לעבור יום שלם בו הכל טוב ויפה, ופתאום תצטרך להנחית מטוס עם מנוע שכבה".
לפחות בנחיתה הזאת, נראה שהכל עובר בשלום. בשמיים הריקים, מופיעים פתאום אורות רחוקים, רמז יחיד לכך שכטב"ם "השובל" החשאי מתקרב אל הקרקע. אחרי שניתן האישור לנחיתה והשליטה עוברת לידיו של מורן, המהירות המוכרזת בקשר הולכת וקטנה ועד לעצירה מלאה. "השליטה אצלך, אני עובר", אומר מורן וממשיך לנחיתה הבאה מתוך רבות במשמרת של 12 שעות.

19:30- מאחורי הקלעים, במבצעים
בין טיסה לטיסה, מתפנה סגן איתי, לרוב מפעיל בטייסת והלילה המנהל התורן, להסביר לנו מה משמעות התואר הזמני. "מנהל לילה אחראי על הוצאת הטיסות והאימונים בלילה וגם על התכנון למחר", הוא מבהיר, "אתה בעצם מכין את המעטפת, הבאסה היא שהכל משתנה בשניות", מזהיר איתי.
"יכול להיות מצב שבשעה 11 בלילה הכל סגור, הפקמ"צית כבר פותחת את המיטה ופתאום מגיע טלפון מחדר השליטה. אומרים לך שצריכים להזניק שני מטוסים למשימה אחרת ואז הכל מתהפך", מדגים סגן דור, מפעיל פנים נוסף בטייסת. "זה לעשות סודוקו שלם של מטוסים, קרונות, תדרים ואנשים ולכל זה צריך להוסיף את הלילה והעייפות".
נראה שגם סג"ם יערה, קצינת המבצעים בטייסת, מכירה מקרוב את הסוגיה. "שום דבר לא בטוח וגם מה שבטוח - ישתנה", היא מבטיחה. "אנשים זמינים 24 שעות והפקמ"צית שבמשמרת הלילה מצליחה לישון אולי בשלוש לפנות בוקר, וקמה בארבע כדי להכין את התדריך לפתיחת היום".
"לפעמים זה דווקא נחמד לטוס בלילה", מציג דור את הצד האחר. "אחרי טיסה שמסביבך הכל בלאגן, אתה יוצא מהקרון ופתאום מרגיש את הבריזה של פלמחים ואת השקט מסביב. יש משהו מוזר בזה שאתה נשאר פה והם שם, אבל אתה אומר מזל שאני כאן בשבילם. התרומה היא ענקית, יש לי אח שגר ליד שדרות ואני מרגיש שאני שומר עליו".

21:15- תפילת חצות בקבר יוסף
הגיע הזמן להכיר מקרוב את קרון ההפעלה. רס"ן (מיל') חן וסא"ל (מיל') ר' כבר יושבים בכיסאות, שקועים בתכנון המשימה. "בחצות יכנסו מתפללים לקבר יוסף בשכם והתפקיד שלנו הוא לאבטח אותם", מסביר חן, "הכוחות הקרקעיים שנמצאים עכשיו בשטח לא רואים את התמונה המלאה, הם נמצאים במקומם ואנחנו משמשים כמעין עין בשמיים. בזמן קצר אנחנו יכולים לעבור מנקודה לנקודה ולתת את המודיעין הנדרש".
תוך כמה דקות, העיניים שעוקבות אחר תמונת המצלמים במסכים, מסרבות להאמין שאנחנו עדיין בפלמחים. מבחינתנו, אנחנו עם המטוס, אי שם בדרך לשכם. התמונה התרמית, שמתקבלת על פי החום, היא אמנם חסרת צבע אך משכנעת ביותר. "הנה תסכלו לכאן", מורה חן ומתמקד בכביש מקומי, "אפשר לראות בצבע לבן את החלקים החמים ברכב: את האגזוז, הפנסים והמנוע. החלק האחורי, הקר ביותר, נראה יותר שחור".
על המפה כבר נראה קבר יוסף. לפני שתתחיל הפעילות אנחנו סורקים, לפי הוראת החמ"ל הקרקעי, את המתחם אותו יפקדו בקרוב הכוחות ומאוחר יותר המתפללים. בינתיים, הכל נראה שקט, אך כלל שאנחנו מתקרבים לזמן הכניסה המשוער עוד ועוד נקודות לבנות פוקדות את המסך.
"יש כאן משהו בוער ואנשים רצים מסביבו", קורא חן בקשר כשהוא מבחין במוקד מואר במיוחד. "יש לך הערכה במה מדובר?" שואל דן מהחמ"ל, "כנראה צמיג בוער" עונה ר'. לא עוברת חצי שעה וחמישה צמב"רים (צמיגים בוערים בשפת הירוקים, מסתבר) כבר זוהו מהקרון. "אנשים נעים על הציר הראשי, רצים ומשתוללים, זה איום פוטנציאלי!", מזהיר חן, אך מן העבר השני דן עונה בנונשלנטיות: "קיבלתי". "הם כבר רגילים, מכירים את הלך הרוח", מסביר חן את מה שעלול להתפרש כאדישות, "בדרך כלל כשכוחותינו נכנסים לשטחים לא מקבלים אותם בפרחים".

0:35- רות, סוף
המתח בשיאו, האדרנלין זורם בדם, ולפתע נכנס לקרון צוות מפעילים נוסף. בלי ששמנו לב, חלפה לה משמרת שלמה. חן ור' מעבירים חפיפה מהירה ומנחים את המפעילים לחפש איומים נוספים.
אנחנו נותרים קצת מבולבלים, איך אפשר לעזוב את המשימה בשיאה? "היה אקשן, אבל יש משימות שהרבה יותר קשר לעזוב", מציין חן, "זה מה שיפה בכטב"ם. הצבא גוזר את המשימות, המטוס נשאר באוויר וברקע אנחנו מתחלפים. המשימה תהיה מטורפת כלל שתהיה, והצוות המחליף ימשיך בדיוק מאותה נקודה שאנחנו הפסקנו. מטוס מאויש לא יכול לעשות את זה, אבל אצלנו המצלמה נשארת והמודיעין ממשיך לזרום בצורה רציפה", הוא מדגיש. "אנחנו לא נעזוב את הקרון עד שמי שנשאר בעמדה סגור על המשימה, עד כדי כך שהצרכן כמעט ולא ירגיש שהיה חילוף. אולי רק הקול שמשתנה בקשר מסגיר אותנו", הוא מחייך. עייף, אך מרוצה.

 
1 | 2 | 3
 
מפעיל הכטב"ם ליד מטוס ה"שובל"
מפעיל הכטב"ם ליד מטוס ה"שובל"